ישיבת ערב לנוער, התחילה כמעט בספונטניות, כאשר קבוצה של כמה 'חברה' מהשכונה, נחתו באחת ההתוועדויות בליל שישי...
לא לקח לנו הרבה זמן להבין, שתשומת הלב הנדרשת עבור השאלות שהם סוחבים, דורשת מענה מסודר ועקבי יותר, מאשר התוועדות הפתוחה לקהל וכוללת אוזניים רבים...
הישיבה נפתחה, ביום שני הקרוב לאחר ההתוועדות, והיא מתקיימת פעמיים בשבוע, בימים שני ורביעי.
לא נגזים לומר, שהיא מכילה 20 נערים המתמידים כל פעם להגיע, לעיתים הרב איציק יושב עם 3 או 4 נערים... אבל האיכות של הדברים שנלמדים יחד,
הנקודות המדהימות שהרבי מגיע אליהם בשיחותיו ומכתביו, שובים כל נפש יהודית, מכל סוג שבי'ה שהוא... והפדי'ה היא בשלום!
את המסגרת עזבתי רק לאחרונה, היא הייתה קשה עבורי.
לא מצאתי את עצמי לומד כל היום, אך גם לא הרשאתי לעצמי להיכנס לישיבה סוג ב'...
את הבית חב"ד מצאתי באקראי, כאשר הרב מאיר פגש אותי מבלה זמן בגן שעשועים בשעות הערב, בדרכו ל'ישיבת ערב לנוער' בבית חב"ד.
לאחר 4 מפגשים, הבנתי שחסידות נותנת מענה אחר לחיים. או יותר נכון, חיים במענה אחר...
התחלתי לבוא קצת לכולל להעמיק יותר, מה שלא יכולתי במפגשי הנוער העסיסיים... וב"ה היום אני כבר בשלבי התעקלמות בישיבת חב"ד...
את הרב מאיר הכרתי הרבה שנים. הייתי גם מגיע להתוועדויות וכדו'. אבל לשבת יחד וללמוד שיעור, כמעט לא יצא לי...
בתוכי, עם כל ההאהבה שלי ליהדות ולקב"ה, עדין משהו לא נתן לי להיות 'שם'. וקח מצאתי את עצמי מתנדנד.
ואז התחילה הישיבת ערב. הגעתי. פגשתי שם את הרב איציק היקר. מאיר עיניים לכל אחד, ונותן את מלוא תשומת הלב והסבלנות לכל שאלה.
היו שאלות שענה לי במכתבים יפים מהרבי. שאלות אחרות, ממקורות שונים בחסידות, והיו שאלות שכבר הבנתי לבד...
ב"ה גם זכיתי לא מעט פעמים לקפוץ לכולל ולהתענג על צלילה לעומקה של החסידות.
השיא שלי הי'ה כשלמדנו את קונטרס 'עניינה של תורת החסידות'. כאשר הבנתי מה מקורה של החסידות, התחילו להסתדר לי המון המון שאלות...
